איך להיפטר מצ'יאנובקטריה באקווריום הצמחייה שלכם?

רובכם המוחלט חוויתם את המטרד הנקרא צ'יאנובקטריה בשלב מסוים, אז מאיפה היא באה? איך להימנע ממנה? מה מניע אותה? איך להיפטר ממנה? מדוע מה שנקרא צ'יאנובקטריה, הוא בקטריה ולא אצה? מחכות לכם במאמר עוד הרבה עובדות מעניינות ששווה ללמוד ולהכיר.

אצות או חיידקים?

צ'יאנובקטריה זה חיידק ולא אצה, הסיבה לכך היא שלצ'יאנובקטריה אין גרעין תא אמיתי כמו אצות ולכן היא משתייכת למשפחת החיידקים.

היצורים הקדמוניים הללו כנראה מאכלסים את כדור הארץ במשך יותר מ-3.5 מיליארד שנים, מה שהופך אותם לאחת מצורות החיים העתיקות ביותר. לפי הערכות הם היו כנראה האורגניזמים החיים הראשונים שביצעו פוטוסינתזה, שייצרה חמצן לקיום שלנו.

ישנם כ-2000 מינים בעלי שם שלא ניתן לקבוע במדויק בעין בלתי מזוינת.

למה הן בכלל מהוות מטרד כלכך גדול כמעט בכל אקווריום?

הצ'יאנובקטריה מבצעת פוטוסינתזה בצורה יעילה יותר מצמחים ואפילו מאצות.

הפוטוסינתזה בעיקרה דומה לזו של צמחים ואצות, יש לצ'יאנובקטריה יתרון, היא יכולה גם לנצל טווחי ספקטרום אור רחב יותר באמצעות חלבון נוסף שממנו היא בנויה. יודעת להשתמש באור בצורה מאוד יעילה בטווח אורכי גל של כ-500 עד 600 ננומטר לפוטוסינתזה (אור ירוק), בעוד שצמחים ואצות מסוגלים לכך, אבל עושים זאת בצורה פחות יעילה מאשר בגווני אדום או כחול (אחת מהסיבות שבגידולים בתעשייה הצמחים למאכל ניתן לראות המון תאורות בגוונים סגול-כחול.).

התכונה המסוימת הזו הופכת את הצ'יאנובקטריה ליעילות יותר מצמחים בביצוע פוטוסינתזה יעילה במגוון רחב של אורכי גל, והן בהחלט יכולות לבנות מושבות באזורים בעלי זרימה מוגבלת ותאורה חלשה מה שרוב האצות יתקשו בו.

למה היא בכלל מגיעה? ומאיפה היא באה?

הצ'יאנובקטריה נמצאת בעיקר באקווריומים של מים מתוקים (גם קצת במלוחים).

היא פורצת בעקבות מספר סיבות שידועות: מחסור בנוטריינטים, (ערכים מאופסים), תחזוקה לקויה, העדר החלפות מים עקביות ומספקות, חוסר איזון בין פוספאט לניטראט ועוד.

המין נכנס לאקווריום דרך צמחים, מצע, או אפילו נבגים מהאוויר ומהסביבה.

אפילו באקווריום סטרילי (כוסות ג'ל וצמחים שעברו תהליך ליצירת סטריליות), הן יכולות להתחיל לצמוח.

איך מזהים צ'יאנובקטריה?

בדרך כלל קל לזהות אותה, בגלל המאפיינים הייחודיים שלה. היא יוצרת ציפוי בצבע ירוק-כחול, שמנוני למגע, ניתן לראות בועות חמצן בחזית האקווריום במצע עצמו ובמצבים חמורים אף מגיעה לצמחים עצמם.

אבל עם כל זה, המזהה המובהק יותר שלה הוא הריח המגעיל והמעופש, תסלחו לי על הניסוח, אבל כל מי שהריח אותה פעם אחת יזכור את הסירחון וידע ישר במדובר בצ'יאבקטריה.

מאפיין נוסף, שבתקווה לעולם לא יופיע בצורה ניכרת באקווריום שלכם, הוא רעלים שמנוניים מסוימים שהיא מייצרת ומשחררת למים. זה לא מסוכן לדגים, בטח לא בשלב ראשוני ואפילו מתקדם- אבל בהזנחה "פושעת" בהחלט כן.

מה מעודד אותה לפרוח?

שגרת החלפות המים שבועית לא עקבית.

תחזוקה לא מספקת.

עומס ביולוגי (יותר מדי דגים).

האכלות יתר.

חוסר איזון בקטריאלי.

אז חברים, במקום להתמודד איתה, בואו ננסה למנוע אותה! איך עושים זאת?

למרות שלמדנו שהיא גודלת במגוון רחב של תנאים, איך בכל זאת ניתן לשמור עליה בשליטה ואפילו להימנע מהדבקה?

באמצעות אמצעי מניעה:

1.שמירה על ניטראטים ופוספאטים לא מאופסים, ולא גבוהים מדי- בערכי נורמה. (ניטראט בין 5-15 ופוספאט בין 0.2-0.8)

2.תחזוקה שוטפת עם החלפת מים שבועית של לפחות 30% בצורה שבועית (ממליץ יותר).

3.להאכיל בחוכמה! האכלה יומית במנות קטנות היא דרך המתן האידיאלית והנוחה ביותר.

חשוב להסביר, מזון שאינו מנוצל על ידי הדגים וחסרי החוליות, ושוכב על הקרקעית ומתכלה, תורם לעלייה ברמות הפוספאט ויכול לקדם צ'יאנובקטריה ואצות בנוסף. חשוב להקפיד על כך.

4. זרימה מספקת ואחידה בכל האקווריום. השגת זרימה חזקה ואחידה בכל נקודה באקווריום היא בפועל בלתי אפשרית, כמעט תמיד יהיו אזורים עם זרימה חלשה יותר מאחרים, תקפידו על פילטרציה חזקה ואיכותית עד כמה שאפשר.

5.שימוש בבקטריות באופן שוטף!

לא רק בשלב ההקמה של האקווריום כדאי להשתמש במוצרי בקטריות כדי לבנות תרבית חיידקים מועילה למערכת הביולוגית.

בכל פעם שאנחנו מתערבים במערכת הביולוגית של האקווריום, זה יכול להשפיע על התרבות החיידקים, מה שעלול להוביל להתפרקות שלה.

הסיבה לכך יכולה להיות ניקוי אגרסיבי ששחרר המון לכלוך, הכנסת חומרים חדשים, גיזום צמחים נרחב, תמותת דגים, אקלום דגים חדשים, ועוד, היא פורצת במיוחד לאחר הפרעות מסיביות למערכת האקולוגית. אני ממליץ בחום לחזק את מושבת הבקטריות עם הבקטריות הנכונות- אני עובד כבר שנים עם ה XBAC של אקווטיקס, ממליץ בחום, הוא אומנם לא יפתור את הצ'יאנובקטריה בעצמו- אבל בהחלט יכול לסייע בפתרון שלה ובטח במניעה וההתפשטות שלה.

אל תשכחו שחיידקים "טובים" מתחרים עם הצ'יאנובקטריה על המקום.

מתי והיכן הצ'יאנו יכולה להופיע?

1.בדרך כלל, הצ'יאנובקטריה אוהבת להתמקם באזורים עם זרימה נמוכה.

אזורים עם זרימה חזקה יותר נראים לא מתאימים עבורה, אבל מלבד אזורי זרימה חזקים, היא תרגיש נוח להתמקם כמעט בכל מקום אחר.

2. לעיתים קרובות הצ'יאנובקטריה תתבסס בין זכוכית האקווריום למצע לפני שהן מופיעות במקומות אחרים באקווריום. תנאי הגידול שם מעולים עבורה, עם תנועת מים נמוכה יחסית ושפע של חומרי הזנה זמינים באדמה ומפסולת אורגנית מתפרקת.

3.מערכת אקולוגית ביולוגית מוחלשת.

בנוסף לפילטר האקווריום, גם הזכוכית, המצע, האבנים הגזעים והצמחים וכו' - מספקים משטח אידיאלי לחיידקים שחשובים לשיווי המשקל הביולוגי.

הצ'יאנובקטריה עלולה להתחיל להתפשט אם החיידקים ה"טובים" לא ישתמשו באלמנטים הזמינים באקווריום לשם ביסוס מושבת בקטריאלית. זה קורה בעיקר במקרים הבאים: אקווריום שהוקם לאחרונה, עיצוב חדש, הוספת צמחים חדשים ובעיקר שימוש בתרופות להרס חיידקים (כגון אריתרומיצין וגם תרופות לטיפול במחלות מסוימות).

כדאי לדעת שחלק מהתכשירים הרפואיים לא רק מחסלים את הפתוגנים שגורמים למחלות אלא גם את החיידקים המועילים, בדיוק כמו אנטיביוטיקה- ולכן כלכך חשוב לתסף בבקטריה איכותית גם בשוטף!

4 .חוסר איזון תזונתי בין ניטראט (PO4) ופוספט (NO3)

הניסיון הראה כי מחסור בניטראט עם עודף בו זמנית של פוספאט יכול להיות אחראי גם לגידול צ'יאנובקטריה בקצב מוגבר.

 5.טמפרטורות מים גבוהות

חיידקים אוהבים סביבה חמה ויכולים לגדול ככל שהטמפרטורות עולות. זה תקף כמובן גם לצ'יאנובקטריה, עם עליית טמפרטורות המים, לצערנו, בחודשי הקיץ החמים בישראל, משתפרים גם התנאים האופטימליים עבורה,אנחנו באקווה נייצ'ר ממליצים לשמור על טמפרטורה מתחת ל-26 מעלות צלזיוס (אלא אם כן אתם מגדלים דיסקוסים, ושם יש אמצעים נוספים להתמודד עם הטמפרטורה).

הגענו לרגע,סוף סוף, איך מטפלים בחיידק כלכך עוצמתי?

באופן כללי, לפני נקיטת כל פעולה נגדה - כך גם לגבי צמיחת אצות – אני ממליץ לכל הלקוחות שלי לבדוק אילו גורמים ניתן לשלול, תהליך שלילה שכזה הוא נקודת מוצא טובה לגישה ממוקדת ומכוונת לפתרון הבעיה.

דוגמה: נניח שזה יולי, ובאקווריום שלכם, שפועל כבר חצי שנה, יש באופן קבוע כמות מינימלית של צ'יאנובקטריה בין זכוכית האקווריום למצע, זה לא התפשט עוד או דרש התערבות משמעותית עד כה. אבל אז הפלא ופלא הגענו ליולי ושמתם לב שהיא מתחילה להתרחב מעבר למצע ומגיעה גם אל הצמחים.

עכשיו תחשבו מה יכול היה לגרום לזה, ותשאלו את עצמכם, האם משהו השתנה בזרימה? האם הגברתם או אולי החלשתם אותה? אם כן, תחזרו לסוס המנצח.

האם ביצעתם שינויים כלשהם באקווריום בשבועות האחרונים? כמו לדוגמא הוספת דשן או החלפת חברת דישון? טמפרטורת המים עלתה? הוספת ציוד טכני חדש? דקורציה חדשה,? וכו.

למען הדוגמא, הפעם, התשובה היא לא, והשלב הבא של כל חובב יהיה כנראה להסתכל על המדחום. הטמפרטורה המוצגת היא 28 מעלות צלזיוס, אבל היא בדרך כלל סביב 25 מעלות צלזיוס.

הסיבה לעליית הטמפרטורה באקווריום היא הטמפרטורה המוגברת בחדר עקב החום הישראלי,

ייתכן שזו הסיבה או לפחות אחת מהן להתרחבות של הצ'יאנובקטריה דווקא בחודשי הקיץ.

כדאי למצוא פתרון לשמירה על טמפרטורת המים גם בימי הקיץ החמים.

ממליץ לבחון את המאמר כאן

איזו אמצעי מיידי צריך לנקוט כאשר זיהינו אותה, ואיך מתמודדים כאשר היא כבר התפשטה?

במקרה וכבר התפשטה ברחבי האקווריום

1. צריך לשאוב את כל החתיכות הגלויות מהאקווריום עם החלפת מים משמעותית כדי להסיר כמה שיותר ממנה. אני ממליץ על החלפת מים כל שלושה ימים, או אפילו כל יומיים אם לא הצלחתם להוציא את רובה, וכמובן חובה מוצר לחיזוק המושבה הבקטריאלית החיוביות באקווריום במקביל לטיפול.

2.במקרה של התפשטות כמעט מלאה עד מלאה לגמרי, אני ממליץ לעשות בנוסף להוצאה הידנית, בלק אאוט-(החשכה מוחלטת) ל4-5 ימים. יש לכבות את מערכת הפד"ח, לכבות תאורה, לעצור מדשנת או תיסוף ידני של דישון, חשוב מאוד להגביר חמצון.

3.מומלץ להשתמש בטיפול משולב עם כמיקלין- ניתן להשיג בחנויות מתמחות בצמחי מים, מדובר במוצר שמבוסס על חומרים טבעיים ברובם, שמטרתו באופן ממוקד להיפטר מצ'יאנובקטריה- יש לעקוב אחרי הוראות הטיפול, ולשלב החשכה כמצוין בסעיף 2+חמצון גבוה- (הוספת משאבת אוויר או הגברת התנועה על פני המים).

במידה והצ'יאנובקטריה נמצאת בחלק הקדמי של המצע ולא הגיעה לצמחים או לשאר חלקי האקווריום:

שימוש בשיטת "תקיפה ממוקדת"- במקרים קלים יותר.

שיטת התקיפה הממוקדת מבחינתי היא אחת הדרכים היעילות למיגור הראשוני שלה במידה וקצת הזנחתם את האקווריום, או שהיא פשוט מתקיימת (כמו שאמרנו היא יכולה לחיות בתנאים רחביים).

השיטה מתאימה מאוד למאבק בשכבה הקדמית של המצע, ובאזורים מצומצמים ולא רחבים. בשיטה הזו מזריקים חומר נוזלי שמזיק לצ'יאנובקטריה (וגם לאצות אגב),דבר חשוב מאוד בנוגע לטיפול הוא לכבות כל פילטר או משאבה שמניעה מים, כדי לשמור את החומר המוזרק באותו מקום לזמן ארוך יותר.

מזריקים על האזורים הפגועים באקווריום באמצעות מזרק.

מה מזריקים?

1.מי חמצן 3 אחוז- ניתן לרכוש בסופר פארם- מזריקים כמות קטנה על אזורים ממוקדים,

מהי כמות קטנה?

עם מי חמצן, שזה חומר רעיל במינונים גבוהים, צריך להתנהל בזהירות יתרה ולהתנהל לפי נוסחה פשוטה.

כמות המים האקווריום נטו חלקי 30, וכפול 5.

לדוגמא: 100 ליטר נטו אקווריום.

100:30*5= 16.6 מ"ל. זו הכמות המקסימלית של מי חמצן שניתן להשתמש באקווריום בעל 100 ליטר מים נטו.

יתרון גדול של מי חמצן שהם כבדים ממים, ולכן שוקעים, נהדר לטיפול בצ'יאנובקטריה הגודלת באזורים בעלי זרימה נמוכה בקרקעית האקווריום- חובה לבצע החלפת מים משמעותית לאחר כחצי שעה מסיום הטיפול במי חמצן.

2.קארבו- רוב חומרי הקארבו בשוק מכילים גלוטורולודאיד, אני פחות אוהב להשתמש בו באופן קבוע, אבל לטיפול ממוקד- מאוד יעיל- ניתן להזריק לפי הוראות היצרן למקסימום המנה האפשרית לתיסוף ביחס לנפח האקווריום.

טיפ חשוב:

שילוב של מי חמצן וקארבו עובד טוב ביחד, מהסיבה שגלוטורולודאיד (החומר הפעיל ברוב מוצרי הקארבו) גורם לירידה ברמות החמצן במים, מי החמצן מייצרים באלנס מערכתי

מסוים.

שימו לב שאסור לתת אותם ביחד- אני ממליץ על טיפול באקסל בתחילת היום וטיפול במי חמצן בסיום היום, ולאחר מכן לבצע החלפת מים משמעותית.(40-50 אחוז).

יש לכם עוד שאלות? משהו היה לא ברור?

תרגישו תמיד בנוח להתקשר ולהתייעץ! 

אקווה נייצ'ר - 052-6020198

בתמונה- צ'יאנובקטריה משגשגת.